לבן

Definition from Wiktionary, the free dictionary
Jump to navigation Jump to search
See also: לבֿן

Hebrew[edit]

Etymology[edit]

Root
ל־ב־ן(l-b-n)

From Proto-West Semitic *laban-. Cognate with Arabic لَبَن(laban, milk), Ugaritic 𐎍𐎁𐎐 (lbn), and Phoenician 𐤋𐤁𐤍(lbn).

Adjective[edit]

לָבָן (laván) (feminine לְבָנָה‎, masculine plural לְבָנִים‎, feminine plural לְבָנוֹת‎)

  1. white

Derived terms[edit]

Further reading[edit]

See also[edit]
Colors in Hebrew · צְבָעִים(ts'va'ím) (layout · text)
     לָבָן (laván)      אפור \ אָפֹר('afór)      שחור \ שָׁחֹר(shakhór)
             אדום \ אָדֹם('adóm); אַרְגָּמָן(argamán)              כתום \ כָּתֹם(katóm); חוּם(khum)              צהוב \ צָהֹב(tsahóv); קרֶם(krem)
             ליים(láym)              ירוק \ יָרֹק(yarók)             
             צִיאָן(tsi'án)              תְּכֵלֶת(t'khélet)              כחול \ כָּחֹל(kakhól)
             סגול \ סָגֹל(sagól); אִינְדִּיגוֹ(índigo)              מָגֶנְטָה(magénta); סגול \ סָגֹל(sagól)              ורוד \ וָרֹד(varód)

Verb[edit]

ליבן \ לִבֵּן (libén) (pi'el construction)

  1. defective spelling of ליבן

Proper noun[edit]

לָבָן (lavánm

  1. Laban (biblical character)

Further reading[edit]

Anagrams[edit]