לבן

Definition from Wiktionary, the free dictionary
Jump to navigation Jump to search
See also: לבֿן

Hebrew[edit]

Etymology[edit]

Root
ל־ב־ן

Cognate with Arabic لَبَن(laban, milk), Ugaritic 𐎍𐎁𐎐 (lbn), and Phoenician 𐤋𐤁𐤍(lbn). .

Adjective[edit]

לָבָן (laván) (feminine לְבָנָה‎, masculine plural לְבָנִים‎, feminine plural לְבָנוֹת‎)

  1. white

Derived terms[edit]

See also[edit]
Colors in Hebrew · צְבָעִים(ts'va'ím) (layout · text)
     לָבָן (laván)      אפור \ אָפֹר('afór)      שחור \ שָׁחֹר(shakhór)
             אדום \ אָדֹם('adóm) ; אַרְגָּמָן(argaman)              כתום \ כָּתֹם(katóm) ; חוּם(khúm)              צהוב \ צָהֹב(tsahóv) ; קרֶם(krem)
             ליים(lím)              ירוק \ יָרֹק(yarók)             
             צִיאָן(tsi'án)              תְּכֵלֶת(t'khelét)              כחול \ כָּחֹל(kakhól)
             סגול \ סָגֹל(sagól) ; אִינְדִּיגוֹ(in'digo)              מָגֶנְטָה(magen'ta) ; סגול \ סָגֹל(sagól)              ורוד \ וָרֹד(varód)

Verb[edit]

ליבן \ לִבֵּן (libén) (pi'el construction)

  1. defective spelling of ליבן

Proper noun[edit]

לָבָן (lavánm

  1. Laban (biblical character)

Anagrams[edit]