נטע

Hebrew

Root
נ־ט־ע (n-ṭ-ʿ)

Verb

נָטַע • (natá') (pa'al construction)

1. to plant, implant (also figurative)
   • 1930, Rachel the Poetess, In My Garden I Planted You 1–2

     בְּגַנִּי נְטַעְתִּיךָ, / בְּגַנִּי הַמֻּצְנָע – בְּלִבִּי.

     In my garden I planted you / In my humbled garden – in my heart.

   • 1930 – 2004, Naomi Shemer, עוד לא אהבתי די 13–14

     עוֹד לֹא נָטַעְתִּי כֶּרֶם עַל כָּל גִּבְעוֹת הַגִּיר

     I have not yet planted a vineyard on all the hills of lime

2. to strike in, fix.

Conjugation

Conjugation of נָטַע (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: ליטוע / לִטֹּעַ action noun: נְטִיעָה passive participle: נָטוּעַ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נָטַעְתִּי		נָטַעְנוּ
	second	נָטַעְתָּ	נָטַעְתְּ	נְטַעְתֶּם1	נְטַעְתֶּן1
	third	נָטַע	נָטְעָה	נָטְעוּ
present		נוֹטֵעַ	נוֹטַעַת	נוֹטְעִים	נוֹטְעוֹת
future	first	אֶטַּע		ניטע / נִטַּע
	second	תיטע / תִּטַּע	תיטעי / תִּטְּעִי	תיטעו / תִּטְּעוּ	תיטענה / תִּטַּעְנָה2
	third	ייטע / יִטַּע	תיטע / תִּטַּע	ייטעו / יִטְּעוּ	תיטענה / תִּטַּעְנָה2
imperative		נְטַע	נִטְעִי	נִטְעוּ	נְטַעְנָה2
notes		Pronounced נָטַעְתֶּם and נָטַעְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Noun

נֶטַע • (neṭa‘) m

1. a seedling, a plant

Proper noun

נֶטַע • (néta`)

1. a male or female given name, Netta or Neta.

References

• H5193 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible