נתן

Definition from Wiktionary, the free dictionary
Jump to: navigation, search

Hebrew[edit]

Root
נ־ת־ן

Verb[edit]

נָתַן ‎(natán) ‎(pa'al construction, infinitive לָתֵת, future ייתן \ יִתֵּן, imperative תֵּן, passive counterpart ניתן \ נִתַּן)

  1. to give
    • Deuteronomy 11:21
      לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ׃
  2. to allow, permit, let
    • Exodus 3:19, with translation of the English Standard Version:
      וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה׃
      But I know that the king of Egypt will not let you go unless compelled by a mighty hand.
    • בעז בנאי, קצב ברגליים
      אני לי יכול לתת לה לחכות
  3. (archaic) to put, place
  4. (archaic, Biblical Hebrew) to turn into
    • Exodus 28:24, with translation of the New International Version:
      יִתֵּן יְהוָה אֶת־מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר מִן־הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָֽךְ׃
      The LORD will turn the rain of your country into dust and powder; it will come down from the skies until you are destroyed.

Conjugation[edit]

Proper noun[edit]

נָתָן ‎(natánm

  1. Nathan (biblical prophet)
  2. A male given name, equivalent to English Nathan or Natan.

References[edit]


Yiddish[edit]

Etymology[edit]

From Hebrew נָתָן.

Proper noun[edit]

נתן ‎(nosnm

  1. Nathan (biblical prophet)
  2. A male given name: Nathan