תואר

Hebrew

Root
ת־א־ר (t-ʾ-r)
5 terms

Verb

תואר / תֹּאַר • (to'ár) (pu'al construction, active counterpart תיאר / תֵּאֵר)

1. to be described

Conjugation

Conjugation of תואר / תֹּאַר (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive		—
finite forms		singular		plural
		m	f	m	f
past	first	תוארתי / תֹּאַרְתִּי		תוארנו / תֹּאַרְנוּ
	second	תוארת / תֹּאַרְתָּ	תוארת / תֹּאַרְתְּ	תוארתם / תֹּאַרְתֶּם	תוארתן / תֹּאַרְתֶּן
	third	תואר / תֹּאַר	תוארה / תֹּאֲרָה	תוארו / תֹּאֲרוּ
present		מתואר / מְתֹאָר	מתוארת / מְתֹאֶרֶת	מתוארים / מְתֹאָרִים	מתוארות / מְתֹאָרוֹת
future	first	אתואר / אֲתֹאַר		נתואר / נְתֹאַר
	second	תתואר / תְּתֹאַר	תתוארי / תְּתֹאֲרִי	תתוארו / תְּתֹאֲרוּ	תתוארנה / תְּתֹאַרְנָה1
	third	יתואר / יְתֹאַר	תתואר / תְּתֹאַר	יתוארו / יְתֹאֲרוּ	תתוארנה / תְּתֹאַרְנָה1
imperative	positive	—	—	—	—1
	negative	אַל + Second person future tense

¹ Rare in Modern Hebrew.

Noun

תואר / תֹּאַר • (tó'ar) m (plural indefinite תְּאָרִים, plural construct תוארי / תׇּאֳרֵי־) [pattern: קֹטֶל]

1. title, classification, rank
2. appellation, sobriquet, nickname
3. (grammar) adjective
4. academic degree
5. (literary) appearance, description, physiognomy

Synonyms

• (adjective): שם תואר (shem tó'ar)

Derived terms

• יפה תואר / יְפֵה תֹּאַר (y'fe tó'ar)
• תואר הפועל / תֹּאַר הַפֹּעַל (tó'ar hapó'al)