אי

Definition from Wiktionary, the free dictionary
Jump to: navigation, search

Hebrew[edit]

Etymology 1[edit]

Noun[edit]

אִי (ím (plural indefinite form אִיִּים, plural construct form אִיֵּי)

  1. (used literally and figuratively) An island.

Etymology 2[edit]

Noun[edit]

אִי (ím (plural indefinite form אִיִּים, plural construct form אִיֵּי)

  1. Egyptian jackal (Canis aureus lupaster).

Etymology 3[edit]

Adverb[edit]

אִי (í)

  1. not
    אי אפשרí efshárnot possible
    • a. 1200, Maimonides, משנה תורה,‎ איסורי ביאה chapter 14:
      מה ראית שבאת להתגייר אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דווים דחופים ומסוחפין

Etymology 4[edit]

Conjunction[edit]

אִי (í)

  1. if
    • מכילתא דרבי ישמעאל,‎ מסכתא דפסחא, as quoted in, a. 1200, Maimonides, משנה תורה,‎ חמץ ומצה,‎ נוסח ההגדה:
      והגדת לבנך יכול מראש החודש תלמוד לומר ביום ההוא אי ביום ההוא יכול מבעוד יום תלמוד לומר בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך

Etymology 5[edit]

אִי (í)

  1. Oh!, ah!.

Etymology 6[edit]

Adverb[edit]

אֵי (é)

  1. (interrogative) where
    • Genesis 4:9, with translation of the King James Version:
      וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ
      vayómer YHVH el-káyim é hével achícha
      And the Lord said unto Cain, Where is Abel thy brother?

Ladino[edit]

Etymology[edit]

From Old Spanish e, from Latin et.

Conjunction[edit]

אי (Hebrew spelling, Latin spelling i)

  1. and
  2. too