נטל

Definition from Wiktionary, the free dictionary
Jump to: navigation, search

Hebrew[edit]

Etymology[edit]

From the root נ־ט־ל

Pronunciation[edit]

  • (pa'ál verb):
    (Biblical) IPA(key): [nɔˈtˁal]
    (Modern) IPA(key): [naˈtal]
  • (pi'él verb):
    (Biblical) IPA(key): [nitˁˈtˁel]
    (Modern) IPA(key): [niˈtel]
  • (noun):
    (Biblical) IPA(key): [ˈnetˁɛl]
    (Modern) IPA(key): [ˈnetel]

Verb[edit]

נָטַל (natál) (pa'ál construction) (transitive)

  1. To load (something on someone), to cause someone to bear (something).
    • Lamentations 3:28, with Young's Literal Translation:
      יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו
      yeshév badád v'yidóm kí natál aláv
      He sitteth alone, and is silent, For He hath laid [it] upon him.
    • 2 Samuel 24:12:
      שָׁלֹשׁ אָנֹכִי נוֹטֵל עָלֶיךָ בְּחַר־לְךָ אַחַת־מֵהֶם וְאֶעֱשֶׂה־לָּךְ
      shalśh aní notél alécha b'char-l'chá achat-mehém v'eese-lách
      Three I am loading upon you: choose one of them, and I will do to you
  2. To take (grab and move to oneself).
    • c. 200, Mishna תמיד chapter 1:
      נטל את המפתח ופתח את הפשפש ונכנס מבית המוקד לעזרה
    • a. 1200, Maimonides, משנה תורה,‎ גזילה ואבידה chapter 4:
      שאמר הגזלן מעולם לא נכנסתי ולא נטלתי כלום
      sheamár hagazlán meolám ló nichnásti v'ló natálti k'lúm
      that the thief said, I never entered and I took nothing
  3. (Judaism) To pour water over (hands).
    • c. 1563, Joseph Karo, שלחן ערוך,‎ אורח חיים chapter 4:
      השכים קודם עמוד השחר ונטל ידיו יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו פעם אחרת כשיאור היום להעביר רוח רעה השורה על הידים

Verb[edit]

נִטֵּל (nitél) (pi'él construction)

  1. (archaic, transitive) To lift (raise).
    • Isaiah 63:9, with Young's Literal Translation:
      בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל־יְמֵי עוֹלָם
      b'ahavató uvchemlató hú g'alám vay'nat'lém vay'nas'ém kol-y'mé olám
      In His love and in His pity He redeemed them, And He doth lift them up, And beareth them all the days of old

Noun[edit]

נֵטֶל (nételm (singular construct form נֵטֶל)

  1. A load (burden).
    מֵי נֵטֶלnételballast water
    • Proverbs 27:3:
      כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם
      kóved éven v'nétel hachól v'cháas evíl kavéd mishnehém
      The weight of a stone and the load of sand — and the anger of a fool is weightier than the two of them.
  2. An onus (figurative burden).