הסתערב
Jump to navigation
Jump to search
Hebrew[edit]
Etymology[edit]
Borrowed from Arabic اِسْتَعْرَبَ (istaʕraba).
Verb[edit]
הִסְתַּעֲרֵב • (hista'arév) third-singular masculine past (hitpa'el construction)
- (intransitive) to be Arabized, adopt Arab culture or language
- 2009, ירון הראל [Yaron Harel], סוריה [Syria], page 127:
- עם כיבוש האזור המכונה בִּלַאד אלשַאם על ידי הערבים במחצית הראשונה של המאה השביעית הסתערבו יהודי סוריה ובין היתר סיגלו לעצמם את הלשון הערבית, ובה דיברו משך מאות בשנים.
- With the conquest by the Arabs of the area called Bilād al-Šām [the Levant] in the first half of the seventh century, the Jews of Syria became Arabized and, among other things, adopted for themselves the Arabic language and spoke it for hundreds of years.
- (intransitive, military) to disguise oneself as an Arab for covert operations
Conjugation[edit]
Conjugation of הִסְתַּעְרֵב (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הִסְתַּעְרַבְתִּי | הִסְתַּעְרַבְנוּ | ||
| second | הִסְתַּעְרַבְתָּ | הִסְתַּעְרַבְתְּ | הִסְתַּעְרַבְתֶּם | הִסְתַּעְרַבְתֶּן | |
| third | הִסְתַּעְרֵב | הִסְתַּעְרְבָה | הִסְתַּעְרְבוּ | ||
| present | מִסְתַּעְרֵב | מִסְתַּעְרֶבֶת | מִסְתַּעְרְבִים | מִסְתַּעְרְבוֹת | |
| future | first | אֶסְתַּעְרֵב | נִסְתַּעְרֵב | ||
| second | תִּסְתַּעְרֵב | תִּסְתַּעְרְבִי | תִּסְתַּעְרְבוּ | תִּסְתַּעְרֵבְנָה1 | |
| third | יִסְתַּעְרֵב | תִּסְתַּעְרֵב | יִסְתַּעְרְבוּ | תִּסְתַּעְרֵבְנָה1 | |
| imperative | הִסְתַּעְרֵב | הִסְתַּעְרְבִי | הִסְתַּעְרְבוּ | הִסְתַּעְרֵבְנָה1 | |
| notes |
| ||||