דובר

From Wiktionary, the free dictionary
Jump to navigation Jump to search

Hebrew[edit]

Etymology 1[edit]

Root
ד־ב־ר (d-b-r)

Verb[edit]

דובר / דֻּבַּר • (dubár) third-singular masculine past (pu'al construction, active counterpart דיבר / דִּבֵּר)

  1. to be spoken
Conjugation[edit]
Conjugation of דובר / דֻּבַּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first דוברתי / דֻּבַּרְתִּי דוברנו / דֻּבַּרְנוּ
second דוברת / דֻּבַּרְתָּ דוברת / דֻּבַּרְתְּ דוברתם / דֻּבַּרְתֶּם דוברתן / דֻּבַּרְתֶּן
third דובר / דֻּבַּר דוברה / דֻּבְּרָה דוברו / דֻּבְּרוּ
present מדובר / מְדֻבָּר מדוברת / מְדֻבֶּרֶת מדוברים / מְדֻבָּרִים מדוברות / מְדֻבָּרוֹת
future first אדובר / אֲדֻבַּר נדובר / נְדֻבַּר
second תדובר / תְּדֻבַּר תדוברי / תְּדֻבְּרִי תדוברו / תְּדֻבְּרוּ תדוברנה / תְּדֻבַּרְנָה1
third ידובר / יְדֻבַּר תדובר / תְּדֻבַּר ידוברו / יְדֻבְּרוּ תדוברנה / תְּדֻבַּרְנָה1
imperative — — — —1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.

Noun[edit]

דּוֹבֵר • (dovér) m (plural indefinite דּוֹבְרִים, feminine counterpart דּוֹבֶרֶת)

  1. speaker (of a language)
  2. spokesman

Etymology 2[edit]

From English Dover.

Proper noun[edit]

דוֹבֶר • (dóver)

  1. Dover (a major port in England)
Retrieved from "https://en.wiktionary.org/w/index.php?title=דובר&oldid=68793908"