חפר

Hebrew[edit]

Root
ח־פ־ר (ḥ-p-r)

חָפַר • (khafár) third-singular masculine past (pa'al construction)

to dig
(by extension) to search, to look through
חפר בארגז החפצים. ― khafár be'argáz hakhafatsím. ― [He] searched in the stuffs crate.
- Tanach, Genesis 26:19, with translation of the New International Version:
  וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי־יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ־שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים׃
  Isaac’s servants dug in the valley and discovered a well of fresh water there.
(by extension) to tunnel, to burrow or to excavate
(slang) To pester or to annoy especially by talking a lot.
(biblical) to survey, to spy out

Conjugation of חָפַר (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לחפור / לַחֲפֹר action noun: חֲפִירָה passive participle: חָפוּר
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	חָפַרְתִּי		חָפַרְנוּ
	second	חָפַרְתָּ	חָפַרְתְּ	חֲפַרְתֶּם¹	חֲפַרְתֶּן¹
	third	חָפַר	חָפְרָה	חָפְרוּ
present		חוֹפֵר	חוֹפֶרֶת	חוֹפְרִים	חוֹפְרוֹת
future	first	אחפור / אֶחֱפֹר		נחפור / נַחֲפֹר
	second	תחפור / תַּחֲפֹר	תַּחַפְרִי	תַּחַפְרוּ	תחפורנה / תַּחֲפֹרְנָה²
	third	יחפור / יַחֲפֹר	תחפור / תַּחֲפֹר	יַחַפְרוּ	תחפורנה / תַּחֲפֹרְנָה²
imperative		חפור / חֲפֹר	חִפְרִי	חִפְרוּ	חפורנה / חֲפֹרְנָה²
notes		Pronounced חָפַרְתֶּם and חָפַרְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

or

Conjugation of חָפַר (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לחפור / לַחְפֹּר action noun: חֲפִירָה passive participle: חָפוּר
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	חָפַרְתִּי		חָפַרְנוּ
	second	חָפַרְתָּ	חָפַרְתְּ	חֲפַרְתֶּם¹	חֲפַרְתֶּן¹
	third	חָפַר	חָפְרָה	חָפְרוּ
present		חוֹפֵר	חוֹפֶרֶת	חוֹפְרִים	חוֹפְרוֹת
future	first	אחפור / אֶחְפֹּר		נחפור / נַחְפֹּר
	second	תחפור / תַּחְפֹּר	תַּחְפְּרִי	תַּחְפְּרוּ	תחפורנה / תַּחְפֹּרְנָה²
	third	יחפור / יַחְפֹּר	תחפור / תַּחְפֹּר	יַחְפְּרוּ	תחפורנה / תַּחְפֹּרְנָה²
imperative		חפור / חֲפֹר	חִפְרִי	חִפְרוּ	חפורנה / חֲפֹרְנָה²
notes		Pronounced חָפַרְתֶּם and חָפַרְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

חָפֵר • (khafér, ḥāp̄ēr) third-singular masculine past (pa'al construction)

Conjugation of חָפַר (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לחפור / לַחְפֹּר action noun: — passive participle: —
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	חָפַרְתִּי		חָפַרְנוּ
	second	חָפַרְתָּ	חָפַרְתְּ	חֲפַרְתֶּם¹	חֲפַרְתֶּן¹
	third	חָפַר	חָפְרָה	חָפְרוּ
present		חָפֵר	חֲפֵרָה	חֲפֵרִים	חֲפֵרוֹת
future	first	אֶחְפַּר		נֶחְפַּר
	second	תֶּחְפַּר	תֶּחְפְּרִי	תֶּחְפְּרוּ	תֶּחְפַּרְנָה²
	third	יֶחְפַּר	תֶּחְפַּר	יֶחְפְּרוּ	תֶּחְפַּרְנָה²
imperative		חֲפַר	חִפְרִי	חִפְרוּ	חֲפַרְנָה²
notes		Pronounced חָפַרְתֶּם and חָפַרְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.