טוב

Aramaic

Verb

טוב • (transliteration needed)

1. to do/to be good

---

Hebrew

Etymology 1

Root
ט־ו־ב‎

From Proto-Semitic *ṭāb-.

Pronunciation

1. (Modern Israeli Hebrew, Sephardi Hebrew) IPA^(key): /tov/
2. (Ashkenazi Hebrew) IPA^(key): /toi̯v/, /tei̯v/
3. (Yemenite Hebrew) IPA^(key): /tˤøːv/, /tˤeːv/
4. (Tiberian Hebrew) IPA^(key): /tˤov/
5. (Biblical Hebrew) IPA^(key): /tˤoːb/, [tˤoːβ]

Noun

טוֹב • (tov) m

1. goodness, fairness

Adjective

טוֹב • (tov) (feminine טוֹבָה‎, masculine plural טוֹבִים‎, feminine plural טוֹבוֹת‎)

1. good, fair, fine
   • Genesis 1:18, with translation of the Jewish Publication Society:

     ‏וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי־טוֹב׃‎‎

     Va-yár' Elohím ki tov.

     and God saw that it was good.

2. kind

Derived terms

Terms derived from טוֹב

• בוקר טוב‎
• גמר חתימה טובה‎
• גמר טוב‎

• טוביה‎
• יום טוב‎
• לילה טוב‎

• מזל טוב‎
• ערב טוב‎
• רצון טוב‎

• שבוע טוב‎
• שנה טובה‎

Antonyms

• רע‎

Descendants

• → Dutch: tof

Adverb

טוֹב • (tov)

1. well, good

Interjection

טוֹב • (tov)

1. ok, right

Etymology 2

Root
ט־ו־ב‎

Noun

טוּב • (tuv) m

1. goodness, virtue