כתב

See also: כ־ת־ב

Aramaic

Verb

כְּתַב • (kəṯaḇ)

1. to write
   • Tanach, Ezra 4:8:

     (please add the primary text of this quotation)

     JPS

     
     

     רְחוּם בְּעֵל־טְעֵם וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא כְּתַבוּ אִגְּרָה חֲדָה עַל־יְרוּשְׁלֶם לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא מַלְכָּא כְּנֵמָא׃

     rəḥūm bəʿēl-ṭəʿēm wəšimšay sāp̄ərā kəṯáḇū ʾiggərā ḥăḏā ʿal-yərūšəlem ləʾartaḥšaśt malkā kənḗmā.

     Rehum the commander and Shimshai the scribe wrote a letter against Jerusalem to Artaxerxes the king in this sort--

---

Hebrew

Etymology

Root
כ־ת־ב (k-t-b)

From the root כ־ת־ב (k-t-b); compare Arabic كَتَبَ (kataba, “to write”) and كِتَاب (kitāb, “book”).

Verb

כָּתַב • (katáv) (pa'al construction, future יכתוב / יִכְתֹּב, passive participle כָּתוּב, passive counterpart נִכְתַּב)

1. to write

Conjugation

Conjugation of כָּתַב (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לכתוב / לִכְתֹּב action noun: כְּתִיבָה passive participle: כָּתוּב
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	כָּתַבְתִּי		כָּתַבְנוּ
	second	כָּתַבְתָּ	כָּתַבְתְּ	כְּתַבְתֶּם1	כְּתַבְתֶּן1
	third	כָּתַב	כָּתְבָה	כָּתְבוּ
present		כּוֹתֵב	כּוֹתֶבֶת	כּוֹתְבִים	כּוֹתְבוֹת
future	first	אכתוב / אֶכְתֹּב		נכתוב / נִכְתֹּב
	second	תכתוב / תִּכְתֹּב	תִּכְתְּבִי	תִּכְתְּבוּ	תכתובנה / תִּכְתֹּבְנָה2
	third	יכתוב / יִכְתֹּב	תכתוב / תִּכְתֹּב	יִכְתְּבוּ	תכתובנה / תִּכְתֹּבְנָה2
imperative		כתוב / כְּתֹב	כִּתְבִי	כִּתְבוּ	כתובנה / כְּתֹבְנָה2
notes		Pronounced כָּתַבְתֶּם and כָּתַבְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• כָּתוּב (katúv)
• כְּתִיבָה (k'tivá)
• נִכְתַּב (nikhtáv)

Noun

כְּתָב • (k'táv) m (plural indefinite כְּתָבִים, singular construct כְּתַב־, plural construct כִּתְבֵי־)

1. writing, script, handwriting

Noun

כַּתָּב • (katáv) m (plural indefinite כַּתָּבִים, plural construct כַּתָּבֵי־, feminine counterpart כַּתֶּבֶת)

1. a newspaper correspondent