תואר

Hebrew

Root
ת־א־ר (t-ʾ-r)

Verb

תואר / תֹּאַר • (to'ár) (pu'al construction, active counterpart תיאר / תֵּאֵר)

1. to be described

Conjugation

Conjugation of תואר / תֹּאַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	תוארתי / תֹּאַרְתִּי		תוארנו / תֹּאַרְנוּ
	second	תוארת / תֹּאַרְתָּ	תוארת / תֹּאַרְתְּ	תוארתם / תֹּאַרְתֶּם	תוארתן / תֹּאַרְתֶּן
	third	תואר / תֹּאַר	תוארה / תֹּאֲרָה	תוארו / תֹּאֲרוּ
present		מתואר / מְתֹאָר	מתוארת / מְתֹאֶרֶת	מתוארים / מְתֹאָרִים	מתוארות / מְתֹאָרוֹת
future	first	אתואר / אֲתֹאַר		נתואר / נְתֹאַר
	second	תתואר / תְּתֹאַר	תתוארי / תְּתֹאֲרִי	תתוארו / תְּתֹאֲרוּ	תתוארנה / תְּתֹאַרְנָה1
	third	יתואר / יְתֹאַר	תתואר / תְּתֹאַר	יתוארו / יְתֹאֲרוּ	תתוארנה / תְּתֹאַרְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Noun

תואר / תֹּאַר • (tó'ar) m [pattern: קֹטֶל]

1. title, classification, rank
2. appellation, sobriquet, nickname
3. (grammar) adjective
4. academic degree
5. (literary) appearance, description, physiognomy

Synonyms

• (adjective): שם תואר