גבר

See also: ג־ב־ר

Aramaic

Noun

גְּבַר • (gəḇar)

1. absolute form of גַּבְרָא (gaḇrā)

---

Hebrew

Etymology 1

Root
ג־ב־ר (g-b-r)

From Proto-West Semitic *gabr-; compare Aramaic גַּבְרָא (gaḇrā, “man”).

Noun

גֶּבֶר • (géver) m (plural indefinite גְּבָרִים, feminine counterpart גְּבֶרֶת) [pattern: קֶטֶל]

1. man (an adult male human being)
2. strong man, hero

Derived terms

• גַּבְרִי (gavrí)
• גְּבַרְבַר (gvarvár)
• גְּבֶרֶת (gvéret)
• גְּבַרְתָּן (gvartán)
• גֶּבֶר גֶּבֶר (géver géver)
• הַסְגַּבְרָה (hasgavrá)

Further reading

• H1397 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Verb

גָּבַר • (gavár) (pa'al construction)

1. to become stronger, gain power
2. to overpower, conquer, vanquish, defeat

Conjugation

Conjugation of גָּבַר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לגבור / לִגְבֹּר action noun: — passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	גָּבַרְתִּי		גָּבַרְנוּ
	second	גָּבַרְתָּ	גָּבַרְתְּ	גְּבַרְתֶּם1	גְּבַרְתֶּן1
	third	גָּבַר	גָּבְרָה	גָּבְרוּ
present		גּוֹבֵר	גּוֹבֶרֶת	גּוֹבְרִים	גּוֹבְרוֹת
future	first	אֶגְבַּר		נִגְבַּר
	second	תִּגְבַּר	תִּגְבְּרִי	תִּגְבְּרוּ	תִּגְבַּרְנָה2
	third	יִגְבַּר	תִּגְבַּר	יִגְבְּרוּ	תִּגְבַּרְנָה2
imperative		גְּבַר	גִּבְרִי	גִּבְרוּ	גְּבַרְנָה2
notes		Pronounced גָּבַרְתֶּם and גָּבַרְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Etymology 2

(This etymology is missing or incomplete. Please add to it, or discuss it at the Etymology scriptorium. Particularly: “From a simple triliteral root ג-ב-ר?”)

Noun

גֶּבֶר • (géver) m (plural indefinite גְּבָרִים) [pattern: קֶטֶל]

1. rooster, cock, chicken (only male)
   • 1880, Yehuda Leib Gordon, צלוחית של פלייטון (tslókhít shel fylyéton, “vial of feuilleton”), page 501:

     בעלי הבתים משכימים עם קריאת הגבר

     The owners of the homes wake up early with the rooster's calling.

Synonyms

• תַּרְנְגוֹל (tarn'gól)

Anagrams

• גרב