לבן

See also: לבֿן

Hebrew

Etymology

Root
ל־ב־ן (l-b-n)

From Proto-West Semitic *laban-. Cognate with Arabic لَبَن (laban, “milk”), Ugaritic 𐎍𐎁𐎐 (lbn), and Phoenician 𐤋𐤁𐤍 (lbn).

Adjective

לָבָן • (laván) (feminine לְבָנָה, masculine plural לְבָנִים, feminine plural לְבָנוֹת)

1. white

Derived terms

• בָּשָׂר לָבָן (basár laván)
• לְבַנְבַּן
• לַיְלָה לָבָן (láyla laván)
• נַנָּס לָבָן (nanás laván)
• רַעַשׁ לָבָן (rá'ash laván)
• שָׂדֶה לָבָן (sadé laván)

Further reading

• H3836 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

See also

Colors in Hebrew · צְבָעִים (ts'va'ím) (layout · text)

לָבָן (laván)	אפור／אָפֹר (afór)	שחור／שָׁחֹר (shakhór)
אדום／אָדֹם (adóm); אַרְגָּמָן (argamán)	כתום／כָּתֹם (katóm); חוּם (khum)	צהוב／צָהֹב (tsahóv); קרֶם (krem)
ליים (láym)	ירוק／יָרֹק (yarók)	ירוק נענע／יָרֹק נַעְנַע (yarók nána)
צִיאָן (tsi'án)	תְּכֵלֶת (t'khélet)	כחול／כָּחֹל (kakhól)
סגול／סָגֹל (sagól); אִינְדִּיגוֹ (índigo)	מָגֶ׳נְטָה (madjénta); סגול／סָגֹל (sagól)	ורוד／וָרֹד (varód)

Verb

ליבן / לִבֵּן • (libén) (pi'el construction)

1. defective spelling of ליבן

Proper noun

לָבָן • (laván) m

1. Laban (biblical character)

Further reading

• H3837 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Anagrams

• נבל