קנה

Hebrew

Etymology 1

Root
ק־נ־ה (q-n-h)

From the root ק־נ־ה (k-n-h, “Forming words relating to buying, obtaining, and capturing.”).

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /kaˈna/
• (Tiberian Hebrew) IPA^(key): /qɔˈnɔ/, [qɔːˈnɔː]

Verb

קָנָה • (kaná) (pa'al construction, infinitive לִקְנוֹת, passive counterpart נִקְנָה)

1. to buy, to purchase

   קניתי אתמול פיצה ― kanití etmól pítsa ― Yesterday I bought pizza.

   • Tanach, Genesis 39:1, with translation of the English Standard Version:

     וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים, אִישׁ מִצְרִי, מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים, אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה

     Now Joseph had been brought down to Egypt, and Potiphar, an officer of Pharaoh, the captain of the guard, an Egyptian, had bought him from the Ishmaelites who had brought him down there.

   • 2017 August 15, שרון שפורר, “"קניתי מהם בחורות במחיר 5000-7000 דולר, תלוי איך שנראית הבחורה". עדותו של סוחר הנשים”, in HaMakom HaKi Kham‎^[1]:

     היו מתקשרים אלי כמה שעות או לפעמים יום יומיים אחרי שהבנות הגיעו, ומבקשים שאני אגיע לדירה הזאת ואבחר את הבחורות שאני רוצה לקנות.

     They would call me a few hours or sometimes one, two days after the girls arrived, asking that I come to this apartment and pick the girls I wanted to buy.

2. to get, to appoint, to obtain, to acquire, to assign
   • a. 217 C.E., Mishnah, Avot 1:6:

     יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת:

     Joshua ben Perahiah used to say: appoint for thyself a teacher, and acquire for thyself a companion, and give everyone the benefit of the doubt.

3. to be appointed to a position, assigned a certain work
4. to possess, to captivate
   • Tanach, Genesis 14:19, with translation of the King James Version:

     וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְיֹ֔ון קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃

     And he blessed him, and said, Blessed be Abram of the most high God, possessor of heaven and earth:

5. (colloquial) to accept as true, to believe

   אני לא קונה את הסיפור. ― aní lo koné et hasipúr ― I don't believe in the story. I'm not buying that story.

Conjugation

Conjugation of קָנָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לִקְנוֹת action noun: קְנִיָּה passive participle: קָנוּי
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	קָנִיתִי		קָנִינוּ
	second	קָנִיתָ	קָנִית	קְנִיתֶם1	קְנִיתֶן1
	third	קָנָה	קָנְתָה	קָנוּ
present		קוֹנֶה	קוֹנָה	קוֹנִים	קוֹנוֹת
future	first	אֶקְנֶה		נִקְנֶה
	second	תִּקְנֶה	תִּקְנִי	תִּקְנוּ	תִּקְנֶינָה2
	third	יִקְנֶה	תִּקְנֶה	יִקְנוּ	תִּקְנֶינָה2
imperative		קְנֵה	קְנִי	קְנוּ	קְנֶינָה2
notes		Pronounced קָנִיתֶם and קָנִיתֶן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Synonyms

• (to buy, to obtain): רָכַשׁ

Antonyms

• (antonym(s) of “to sell”): מָכַר (makhár)

References

• H7069 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Etymology 2

Akin to Ancient Greek κάννα (kánna) (from Akkadian 𒂵𒉡𒌑𒌝 (qanûm, “reed”), see further etymology there) with similar meaning. Compare with English cane, canon, cannon, canal, and channel.

Noun

קָנֶה • (kané) f (plural indefinite קָנִים, singular construct קְנֵה־, plural construct קְנֵי־)

2. a cane: a long hollow stick
3. (weaponry) a barrel: the metallic tube of a gun
4. a branch of a candelabrum
   • Tanach, Exodus 25:32, with translation of the Jewish Publication Society:

     וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי׃

     v'shishá kaním yotz'ím mitzidéha shloshá k'né m'norá mitsidáh ha'ekhád ushloshá k'né m'norá mitsidáh hashení.

     And there shall be six branches going out of the sides thereof: three branches of the candlestick out of the one side thereof, and three branches of the candle-stick out of the other side thereof.

5. (anatomy) a trachea, a windpipe
   • a. 217 C.E., Mishnah, Tamid 4:3:

     חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָהּ, וְהַקָּנֶה וְהַלֵּב וְהָרֵאָה תְּלוּיִם בָּהּ.

     khatakháh untanáh l'mí shezakhá vah, v'hakané v'halév v'hare'áh t'luyím bah.

     He cut it and gave it to the one who merited it, and the windpipe and the heart and the lung were hanging on it.

6. a reed
   • Tanach, Exodus 30:23, with translation of the Jewish Publication Society:

     וְאַתָּה קַח־לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר־דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן־בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה־בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם׃

     v-atá kakh l'khá b'samím rosh mar d'ror khamésh me'ót v'qinoman bésem makhatsitó khamishím umatáyim ukné vósem khamishím umatáyim

     Take thou also unto thee the chief spices, of flowing myrrh five hundred shekels, and of sweet cinnamon half so much, even two hundred and fifty, and of sweet calamus two hundred and fifty.

7. (botany) a stem, a cane, a stalk
   • Tanach, Genesis 41:5, with translation of the Jewish Publication Society:

     וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת׃

     vayishán vayakhalóm shenít v'hiné shévaʿ shibolím olót b'kané ekhad b'riyót v'tovót.

     And he slept and dreamed a second time: and, behold, seven ears of corn came up upon one stalk, rank and good.

8. (units of measure) a rod, six cubits
   • Tanach, Ezekiel 40:7, with translation of the Jewish Publication Society:

     וְהַתָּא קָנֶה אֶחָד אֹרֶךְ וְקָנֶה אֶחָד רֹחַב וּבֵין הַתָּאִים חָמֵשׁ אַמּוֹת וְסַף הַשַּׁעַר מֵאֵצֶל אוּלָם הַשַּׁעַר מֵהַבַּיִת קָנֶה אֶחָד׃

     v'hatá kané ekhád órekh v'kané ekhád rókhav uvén hata'ím khameśh amót v'sáf hashá'ar me'étsel ulám hashá'ar m'habáyit kané ekhad.

     And every cell was one reed long, and one reed broad; and the space between the cells was five cubits; and the jambs of the gate by the porch of the gate within were one reed.

Declension

Declension of קָנֶה

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	קָנֶה	first	קָנִי		קָנֵנוּ
	definite	הַקָּנֶה	second	קָנֶךָ	קָנֵךְ	קְנֵֵכֶם	קְנֵֵכֶן
	construct	קְנֵה־	third	קָנֵהוּ	קָנֶהָ	קְנֵֵהֶם	קְנֵֵהֶן
plural	indefinite	קָנִים	first	קניי / קָנַי		קָנֵינוּ
	definite	הַקָּנִים	second	קָנֶיךָ	קנייך / קָנַיִךְ	קְנֵיכֶם	קְנֵיכֶן
	construct	קְנֵי־	third	קָנָיו	קָנֶיהָ	קְנֵיהֶם	קְנֵיהֶן

Synonyms

• (trachea, windpipe): קְנֵה הַנְּשִׁימָה (k'né haneshima), גַּרְגֶּרֶת (gargéret)
• (botany): גִּבְעוֹל (giv'ól)
• (scale): קנה מידה / קְנֵה מִדָּה (k'né midá)

Derived terms

• עָלָה בְּקָנֶה אֶחָד (alá bekané ekhád)
• הִקְדִּים קָנֶה לְוֶשֶׁט (hikdim kané levéshet)

Descendants

• → English: kaneh

References

• H7070 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible